הומאז' לסיפור של רותם ברוכין ושיעורי בית ראשונים שאני מפרסמת מהמכינה.

פאן ארט ראשון שלי

אז בשיעורי הבית לפני החג (סוכות 2019-או חג אייקון זכרון 2019), התבקשנו לאייר קטע כתוב, הומלץ לנו להשתמש בקטע שמישהו אחר כתב, וכמובן שהחלטתי לבחור בסיפור קצר של אחת הסופרות הישראליות האהובות עלי ביותר, הלו היא רותם ברוכין. כותבת הבלוג הנפלא "פיתקיות ליד המיטה". בחרתי באחד מהסיפורים הקצרים בסידרת "שומרי הערים" ובחרתי כמובן בסיפור הנהדר "שייק קקטוס חלל"

בחרתי לאייר שער או פוסטר לסיפור והתאמצתי מאוד לא להכניס עליו ספויילרים.
השתמשתי בצבעים אקרילים כמדיה ובמכחולים וספוגים.
את הסקיצה הראשונית יצרתי בקטן ואז התחלתי לעבוד על הקנבס הגדול.
זו בערך הפעם החמישית שלי בציור אנשים ונכנסתי בעובי הקורה עם לצייר פה דמות לא אמיתית. נעזרתי בחברות פייסבוק שתרמו את תמונותיהן לי לצורך רפרנסים ובהמון סרטוני יוטיוב שמלמדים לצייק פנים.
מודה שבסוף העבודה אחרי שזרמתי… כמו שקהל המועודדים מהצד שלי כל הזמן אמרו לי לעשות.
אבל הבנתי שלא באמת הכנסתי אמירה משל עצמי לתוך העבודה…
מה שהיה הבסיס לתרגיל בשיעורי הבית. עוד לפני השיעור הבנתי שלא עניתי על כל התרגיל. אבל ממש לא היה אכפת לי כי יצאה לי עבודה לתפארת. והייתי מרוצה מאוד מהיצירה שלי.
כמובן שבשיעור לאחר מחמאות רבות על טכניקה וכמה הציור שלי היה איכותי, הסבירו לי שלא מבינים מה רציתי לומר… הסברתי שבעיקר רציתי לומר שכדי לאנשים ללכת לקרוא את הסיפור.
אבל על האכזבה בלא לעמוד בתרגיל נמחקה כמעט לגמרי, כאשר הבאתי לרותם את הציור מתנה והשמחה בעיניים שלה והחיבוק היו שווים הכל.
וכמובן גם ההתלהבות הרבה של כל שאר האנשים שראו אותו.

בסופו של דבר מכשלונות לומדים הכי טוב ופיציתי על הנפילה הקטנה בשיעורים הבאים, שיעלו בפוסט אחר.

ולהלן תמונות מתהליך העבודה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s